מה זה ביטוח לאומי

ביטוח לאומי הוא המרכיב הראשי של ביטחון סוציאלי בכל מדינת רווחה. המוסד לביטוח לאומי בישראל עוסק ונותן מענה בתחומים הבאים: הפסקת עבודה, פגיעה, מחלה ונכות, חיילים, מעסיקים, עצמאים, דמי לידה וילדים וכו'.

הפסקת עבודה – אבטלה והבטחת הכנסה

על ביטוח לאומי לדאוג למובטל לאמצעי מחייתו עד שיימצא עבודה. דמי האבטלה משולמים למי שהיה עובד שכיר וכיום (במידה והוא מובטל) הוא רשום בלשכת התעסוקה כמחפש עבודה ומתייצב מדי שבוע. על כל מובטל מוטלת אחריות לגשת ללשכת התעסוקה ולהירשם מיד לאחר הפסקת העבודה. ביטוח לאומי עובד באופן שוטף עם לשכת התעסוקה ומקבל מידע מדי פעם אודות אופן ההתייצבות שלך בלשכה כמחפש עבודה. חשוב לזכור כי על מנת לקבל מידע אודות חיפוש עבודה – עליך לגשת ללשכת התעסוקה, אך על מנת לקבל מידע אודות קבלת דמי אבטלה – עליך לגשת אל ביטוח לאומי.

פשיטת רגל ופירוק תאגיד

כדי להגן על עובדים בשל קשיים ניתן צו פירוק או צו פשיטת רגל.

בהתאם לחוק: עובד שכיר שמעסיקו פשט את הרגל או שהחברה שעבד בה התפרקה, זכאי לתשלום גמלה מהביטוח הלאומי הכוללת את התשלומים האלה, שמעסיקו נשאר חייב לו, עד לסכום המקסימלי הקבוע בחוק:

  1. שכר העבודה
  2. פיצויי הפיטורין
  3. תשלום לקופת הגמל.

תנאי זכאות

נפגעי עבודה ותאונות עבודה

ביטוח לאומי דואג לנפגעים במקומות העבודה ומפצה אותם על אובדן הכנסתם בתקופה שלאחר הפגיעה. כלל, ביטוח לאומי משלם למבוטח אשר נפגע במקום עבודתו פיצויים לתקופה של עד 3 חודשים וזאת בהתאם לכל מצב. במידה וכתוצאה מפגיעה זו נשארה למבוטח נכות, הוא יהיה זכאי לדמי נכות (ראה מידע נוסף באתר). את גודל המענק וכן את אופן הטיפול תקבע הוועדה הרפואית שבביטוח לאומי.

שיקום מקצועי

ביטוח לאומי רואה בשיקום מקצועי ערך מרכזי. השתלבותו המחודשת של המבוטח חשובה לאין לתחושת חיוניותו, לביטחונו העצמי.

מלווים את המבוטחים עובדים סוציאליים, המסתייעים בגישות טיפוליות ומציעים להם מגוון שירותי אבחון המותאמים לצרכיהם ולרצונם האישי.

שיקום מקצועי לאנשים עם נכות

זכאי נכה, שוועדה רפואית קבעה לו  נכות רפואית בשיעור של 20%, והוא עדיין לא הגיע לגיל הפרישה וגם הוא מתאים לשיקום מקצועי, מסוגל לשתף פעולה בתהליך של שיקום מקצועי ולהשתלב בשוק העבודה.

כדי לקבל את השיקום המקצועי, עליך להגיש תביעה על גבי טופס למחלקת השיקום בסניף ביטוח לאומי הקרוב אליך.

דמי לידה וקצבת לידה

אישה עובדת שיצאה לחופשת לידה תהיה זכאית לדמי לידה מאת ביטוח לאומי. מנגנון זה בא לפצות את היולדת על אובדן יכולת השתכרותה הזמני. בעניין קצבת לידה: התשלום מתבצע בנוסף למענק לידה בעד פרק הזמן מ–1 בחודש שלאחר הלידה ועד תום 20 חודשים מן המועד הזה.

ככל, קצת הלידה משולמת באופן אוטומטי. התשלום מועבר לחשבון הבנק בתום שלושים יום מיום הלידה. היולדת תמסור לבית החולים את פרטי הבנק.

עצמאי – חובת דיווח ותשלום

על המעסיקים לדווח על הכנסותיהם וכן על הכנסות העובדים שלהם ולשלם דמי ביטוח לאומי עבורם. וזאת לעומת העצמאים, סטודנטים וחיילים, שחייבים לשלם באופן עצמאי. לרשותם עומדות אפשרויות רבות של תשלום:

דמי ביטוח לאומי – מעסיקים

על פי החוק על המעסיק חובת דיווח ותשלום דמי ביטוח לאומי בעבור עובדיו.

אי-תשלום דמי ביטוח במועד החוקי יגרום לחיוב חשבון המעסיק בקנסות ובתוספת הצמדה בהתאם לחוק. כמו כן, עלול הדבר לגרום להגשת תביעה נגד המעסיק להחזר הסכום השווה לקצבאות שהמוסד לביטוח לאומי שילם.

ההגדרה של ביטוח לאומי למונח של מעסיק היא: "מעסיק נחשב מי שיש בינו לבין העובד אצלו יחסי עובד – מעסיק, שלפיהם מבצע העובד עבודה בעבור מעסיקו".

נכות כללית

קצבת נכות משולמת למי שעקב נכותו אינו מסוגל לעבוד לפחות ב- 50%.

תנאים לקבלת קצבת נכות

  1. תושב ישראל.
  2. מלאו לך 18 שנים
  3. הכנסתך כשכיר או נמוכה מ-60% מהשכר הממוצע.
  4. רופא מטעם הביטוח הלאומי קבע לך נכות רפואית בשיעור של 60%;
  5. דרגת אי-כושר– נקבע שעקב נכותך אינך מסוגל לעבוד או יכולתך להשתכר פחתה לפחות ב-50%.

סכומי קצבה חודשית

חשוב! הסכומים והדרגות עשויים להשתנות מעת לעת. אנו ממליצים לכם גם להתעדכן באתר הרשמי של המוסד לביטוח לאומי.

חיילים – תגמולי מילואים

כל אדם ששירת שירות מילואים זכאי לתגמול (בהתאם לחוק ביטוח לאומי).

חיילים משוחררים משירות חובה

חייל משוחרר העובד בעבודה נדרשת זכאי לקבלת מענק וזאת מכוח החוק ביטוח לאומי. משולם מענק חד פעמי למי שעבד במשך שישה חודשים לפחות בעבודה נדרשת.

תנאים לזכאות למענק

  1. ימי עבודה – שישה חודשים לפחות שהם 150 ימי עבודה בין אם רצופים ובין אם לאו ובין עם אצל מעסיק אחד או שונים.
  2. דמי אבטלה – נדרש רק ממי שהתחיל לעבוד בעבודה הנדרשת לאחר שחלפה שנה מיום שחרורו.

סכום המענק המלא בפברואר 2014 הוא 9,550₪

קצבת זקנה

אחד מענפי הביטוח החשובים ביותר במערכת הביטוח הסוציאלי, והוא נועד להבטיח לתושבי ישראל הכנסה חודשית קבועה לעת זקנה.

שיעורי הקצבה

ליחיד 1,531 ש"ח

לזוג 2,301 ₪

בני 80 ומעלה ליחיד –  1,617 ₪ ולזוג 2,387 ש"ח

אם שני בני הזוג, כל אחד בנפרד, עונים על תנאי הזכאות לקצבת זקנה, יקבל כל אחד מהם קצבה ליחיד.

שעות פתיחת סניפי ביטוח לאומי

ביטוח לאומי לוגו

מידע נוסף אודות הביטוח הלאומי בישראל

המוסד לביטוח לאומי בישראל פועל מכוח חוק ביטוח לאומי משנת 1953. המוסד פועל כמנגנון להגנת תושב המדינה מבחינת רווחתו. המוסד פועל כארגון ביטוחי (כמשתמע משמו) ועל כן כל תשלום מבטיח קבלת החזר במקרה הצורך. ביטוח לאומי נבדל מכל חברת ביטוח אחרת בכך שכל אזרח וכל תושב בישראל חייב להיות מבוטח במוסד לביטוח לאומי.

דרכים לדיווח ולתשלום

על כל מעסיק בישראל חלה חובת דיווח על הכנסותיהם של עובדיו ולשלם בעבורם את דמי הביטוח. באופן זה אין העובדים השכירים חייבים לעשות זאת בעצמם. לעומת זאת, העובדים העצמאים, הסטודנטים ומי שלא עובד – חייבים לשלם לדווח ולשלם את דמי ביטוח לאומי באופן עצמאי.

על המעסיק חובה להגיש למוסד לביטוח לאומי פעם ברבעון דיווח ממוכן בלבד.

לרשות תושבי ואזרחי מדינת ישראל עומדים מגוון רחב של דרכי תשלום של ביטוח לאומי:

הגדרתו של המעסיק על פי המוסד לביטוח לאומי

מי שיש בינו לבין העובד אצלו יחסי עובד – מעביד נחשב למעסיק, שלפיהם מבצע העובד עבודה בעבור מעסיקו.

אם הכנסתו של העובד היא הכנסה מינימאלית לתשלום דמי ביטוח, ישלם המעסיק בעדו דמי ביטוח לאומי. ההכנסה המינימאלית לתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות שווה לשכר המינימום על פי חוק שכר המינימום, התשמ"ז – 1987.

עובדי משק הבית על פי ההגדרה של המוסד לביטוח לאומי

ייחשב כעובד במשק בית מי שעונה להגדרות הללו:

סוגי העבודות הנכללות במשק בית:

סוגי הוועדות הרפואיות המבוצעות על ידי המוסד לביטוח לאומי

בוועדה הרפואית יבדקו הרופאים את המחלות או הליקויים הרפואיים, ובהתאם לחומרתם יקבעו את אחוז הנכות. אם יש מקום לבדיקה נוספת של רופא עם מומחיות אחרת תוזמן לוועדה נוספת.

נכות כללית

ם הנכות הרפואית היא בגובה שנקבע בחוק, נבדוק בשלב השני אם בגלל הנכות הרפואית אינך יכול לעבוד בכלל או באופן חלקי, ותיקבע לך דרגת אי-כושר.

בדרך כלל מי שמגיש תביעה לקצבת נכות מוזמן לוועדה רפואית.

נכות מעבודה

אם הגשת בקשה לקבלת קצבת נכות מעבודה, תוזמן להיבדק בוועדה רפואית. הוועדה תבדוק אם נכותך נגרמה מהפגיעה בעבודה, ובהתאם לכך תיקבע לך דרגת נכות.

דרגת נכות – אחוזי נכות שנקבעים לפי רשימת ליקויים רפואיים, בהתאם לחומרת מצבך הרפואי. לפי דרגת הנכות נקבעת זכאותך לקבלת קצבה או מענק.

ילד נכה

אבחון הוועדה הרפואית ללא נוכחות הילד ייעשה במקרים האלה:

שלבי הבדיקה וועדה רפואית ילד נכה

רופא מומחה בתחום יחד עם מזכיר הישיבה יבחנו את המקרה.

נפגעי פעולות איבה

דרגת הנכות תהיה כדרגת הנכות של הפגיעה הזאת.

מי שנקבעה לו דרגת נכות בשיעור 40% , דרגת נכותו תהיה 40%.

כאשר קיימות כמה פגיעות, שלכל אחת מהן דרגת נכות נפרדת – משקללים את דרגות הנכות.

כאשר יש שתי פגיעות, הראשונה בדרגת 60% והשנייה בדרגת 30%, דרגת הנכות הראשונה תהיה 60% והשנייה תהיה 12% – שהם 30% מתוך 40% הנותרים. הנכות הכוללת תהיה  72%.

אם דרגת נכותך היא זמנית, תוזמן להופיע שנית בפני הוועדה הרפואית.

אם אתה סבור כי חלה החמרה במצבך הבריאותי עקב פגיעת האיבה, ועברו שישה חודשים מיום החלטת הוועדה בדבר נכותך, אתה רשאי לבקש דיון מחודש במצבך. לבקשה יש לצרף אישור רופא המעיד על השינוי.

הוועדות הרפואיות – מס הכנסה

פטור ממס הכנסה על פי סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה ניתן למי שנקבעה לו נכות רפואית לצמיתות או לתקופה זמנית של 185 ימים בשיעורים האלה:

בדיקה בוועדה רפואית לעניין מס הכנסה

לפני שתוזמן לחדר הוועדה, רופא מומחה בתחום יחד עם מזכיר הוועדה יבחנו את המקרה.

  1. תתבקש להציג תעודה מזהה עם תמונה.
  2. תחתום על אישור המציג את תלונתך ואת הסכמתך להיבדק.
  3. במידת הצורך הרופא יבדוק אותך בדיקה גופנית מתאימה.
  4. יסכם הרופא את הממצאים, ויקבע את החלטתו.

שירותים מיוחדים לנכים

בוועדה הרפואית בודק הרופא באיזו מידה זקוק הנכה לעזרת אדם אחר בביצוע 5 פעולות יום-יומיות, וכן הוא בודק אם קיים צורך בהשגחה על התובע, כדי למנוע סכנת חיים ממנו ומאחרים.

יסכם הרופא את הממצאים ויקבע את רמת העזרה מאדם אחר שהנכה זקוק לה. יקבע פקיד התביעות של המוסד לביטוח לאומי את שיעורי קצבת השירותים המיוחדים לנכה.

ייעוץ לקשיש

"ייעוץ לקשיש" נועד לסייע לבני הגיל השלישי להתמודד עם מגוון האתגרים הניצבים בפניכם. במרכזי השירות יעמדו לרשותכם גמלאים מתנדבים, שהוכשרו בקורסים מקצועיים, וישמחו להעניק לכם ייעוץ אישי. במרכזי השירות תמצאו אווירה חמה ונינוחה, אוזן קשבת לכל בעיה קטנה כגדולה ובמידת הצורך.

נתונים כלליים אודות המוסד לביטוח לאומי

לפי חוק הביטוח הלאומי, השכר הממוצע מחושב לפי שיטה שנקבעה בחוק, ב-1 בינואר של כל שנה, ולאחר מכן בכל פעם שחל פיצוי.

השכר הממוצע המעודכן:

שכר מינימום

שכר מינימום מעודכן:

ביטוח בריאות

חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד – 1994 (להלן – "החוק") נחקק בין היתר, במטרה להבטיח חברות בקופת חולים ושירותי בריאות נאותים לכל תושב.

הניסיונות להביא להקמת מערכת שתעניק ביטוח בריאות ממלכתי באמצעות חקיקה החלו עוד בשנים הראשונות להקמת מדינת ישראל. במשך השנים נעשו בסך הכל שנים עשר ניסיונות לחקיקת חוק ביטוח בריאות, על ידי נציגי מפלגות פוליטיות שונות, אולם ניסיונות אלו לא עלו יפה.

בעקבות זעזועים חוזרים ונשנים שפקדו את מערכת הבריאות משנות השמונים, מונתה בשנת 1990 ועדת חקירה ממלכתית, בראשות השופטת נתניהו, לבדוק את תפקודה ואת יעילותה של מערכת הבריאות ולהגיש את המלצותיה בדבר השינויים הדרושים.

ועדת נתניהו הגישה דוח מקיף בו פורטו שורה של צעדים לשינוי מערך שירותי הבריאות במדינת ישראל. המלצתה העיקרית של הוועדה היתה לחוקק חוק ביטוח בריאות ממלכתי ואכן בסופו של דבר נחקק החוק בשנת 1994.

החוק מתייחס למערכת הבריאות בכללותה – החל מהנחת היסוד שכל תושב זכאי לשירותי בריאות, דרך קביעת השירותים והתרופות להם זכאים המבוטחים, הוראות לגבי נותני שירותים, מערכת מימון השירותים וכלה בדרך פעולתם של קופות החולים והפיקוח עליהן.

החוק הכניס שינויים מהותיים במתן שירותי הבריאות בישראל ובמערך היחסים בין מבטח למבוטח. במטרה לאפשר למערכת תקופת הסתגלות, נקבעה "תקופת ביניים" של שלוש שנים מתחילתו של החוק, שבסופו על כל קופות החולים להיערך למתן שירותי הבריאות לפי חוק זה. יש לציין, שתקופת הביניים הוארכה עד ה-30 ביוני 1998 במסגרת חוק ההסדרים – 1998.

החוק מהווה ניסיון להשיג איזון בין הרצון להעניק לתושבי ישראל שירות רפואי נאות, לבין הצורך להתחשב בצרכים חברתיים ובמגבלות התקציביות של המדינה. עבודת הביקורת של נציב הקבילות, נדרשת כאשר האיזון מופר או אינו מקבל מימוש מעשי, דבר המקבל ביטוי בתלונות אותם מברר הנציב.

הטיפול בתלונות הציבור עד למינוי נציבת קבילות

הטיפול בתלונות, עד למינוי הקבילות, נעשה במסגרת המחלקה לפניות ותלונות הציבור במשרד הבריאות.

המחלקה לפניות ותלונות הציבור הוקמה בשנת 1976 על ידי מר אריאל ריפתין, במסגרת לשכת הסמנכ"ל לתפקידים מיוחדים. לאחר מספר שנים של פעילות, הגב' מרתה רמון, שעמדה בראש המחלקה, הגישה דוח ממצה ובו הצעה למודל רצוי של המחלקה. חלק מהצעות אלו אומצו על ידי האגף להבטחת איכות במשרד הבריאות.

האגף להבטחת איכות הוקם בשנת 1994 בראשותה של הגב' נימה עמית. זו גם השנה בה הוכפפה המחלקה לפניות ותלונות הציבור, לאגף זה, מתוך הכרה בחשיבות המידע הגלום בפניות ותלונות המופנות על ידי הציבור, כאחד ההיבטים של הבטחת האיכות.

הטיפול בפניות ותלונות הציבור נעשה בשני ממדים, האחד, טיפול פרטני בתלונות, והשני, ניהול המידע המערכתי שהתקבל באמצעות הפניות, ניתוח המידע והפקת לקחים.

מבחינת הטיפול הפרטני בפניות ותלונות, בוזר הטיפול במשרד הבריאות בין לשכת השר, לשכת המנכ"ל, המשנים למנכ"ל, אגפים המינהליים, לשכות הבריאות ונופות הבריאות. השיקול המנחה בביזור זה היה, שמטבען של תלונות בתחום הבריאות, שהן מתייחסות להיבטים שונים ומורכבים הדורשים בדיקה על ידי אנשי מקצוע בעלי ידע ומומחיות.

מבחינת ניהול המידע המערכתי, הוזרם מידע מגוון ונטול מתווכים באמצעות פניות ותלונות, לאגף להבטחת איכות, דבר שאיפשר ניתוח והפקת לקחים שהתבקשו מהמידע שהגיע.

ב-1.1.97 הועבר הטיפול בתלונות ובפניות בכל הנוגע לחוק ביטוח בריאות ממלכתי לנציבת הקבילות, מתוך מטרה שהטיפול ירוכז בגוף אחד, דבר שהושג, אך לא במלואו.

מינוי נציבת הקבילות – הבסיס החוקי וסמכויותיה

למרות שחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד – 1994, נכנס לתוקף ב-1.1.95, רק בסוף שנת 1997 מונתה ד"ר קרני רובין, על פי סעיף 43 לחוק, לנציבת הקבילות על ידי שר הבריאות, באישור הממשלה ובאישור מועצת הבריאות. המינוי נעשה בהתאם לפרק ט' לחוק, הדן בנציב הקבילות ואשר קובע את דרך מינויו, סמכויותיו ודרכי הבירור.

המינוי על פי החוק הוא לתקופה של חמש שנים, וניתן למנות את נציב הקבילות לתקופת כהונה נוספת של חמש שנים. התנאים למינוי הנציב נקבעו בסעיף 44 לחוק.

תפקידו של נציב הקבילות נקבע בסעיף 45 לחוק ולפיו על הנציב לברר תלונות המגיעות מקרב ציבור המבוטחים, נגד קופות חולים, נותני שירותים, עובד מעובדיהם או כל מי שפועל מטעמם, בכל הקשור למילוי תפקידיהם של הנ"ל לפי חוק זה. הזכות להגיש תלונה לנציב הקבילות מוענקת בחוק לכל מי שהוא תושב מדינת ישראל.

סמכויותיו של נציב הקבילות נקבעו בסעיף 46 לחוק, ולפיו נותנות לו חלק מסמכויותיו של נציב תלונות הציבור על פי חוק מבקר המדינה, התשי"ח – 1958.

בפני נציב הקבילות פתוחות כל דרכי החקירה והבירור והוא רשאי לברר תלונות בכל דרך שתיראה לו. הנציב אינו לכללים המקובלים של הנוהל המשפטי, דהיינו, להוראות שבסדר הדין או בדיני ראיות והוא רשאי לשמוע כל אדם אם הוא רואה תועלת בדבר. לנציב הסמכות לדרוש מהגוף או מן העובד שעליו התלונה ומכל אדם אחר להשיב על שאלותיו ולתת לו כל מסמך וכל ידיעה אשר לדעתו עשויים לסייע בבירור התלונה, מי שנדרש לעשות כן חייב להיענות לדרישה תוך תקופה שיקבע הנציב.

קצבת זקנה

יעילותה של ההגנה הסוציאלית ששיטה זו או אחרת של ביטחון סוציאלי לעת זקנה מקנה לקשישים, הינה תמיד פועל יוצא משני גורמים עיקריים:

תנאיה הזכאות והזכויות גופא. כל אחד מגורמים אלה בנפרד בלעדי השני – ואפילו הוא לכשעצמו מניח את הדעת – אינו יכול להבטיח הגנה טובה. כך, למשל, קצבת זקנה העשויה להבטיח את קיומו של הקשיש ושל משפחתו לגבי תנאים שיגרמו לכך שמעטים בלבד וזכו הלכה למעשה וקצבת זקנה. באותה מידה , הצבת תנאי זכאות מעטים ונוחים אינה משפרת את מעמדם של הקשישים אם הזכות עצמה (קרי: קצבת זקנה ויתר הגמלאות לזקן) היא בלתי מספקת בעליל.

לכן, כדי לשפוט את טיבה של שיטה פלונית ועל מנת שנוכל להעריך את יעילותה של ההגנה שהיא למבוטחים בהגיעם לגיל הזקנה. עלינו לדון גם בתנאי הזכאות וגם בזכויות או בגמלאות עצמן.

כאן המקום להוסיף כי גם "ציבור הסובייקטים המוגנים", הנושא למעשה מתייחס גם הוא לאחד מתנאי הזכאות. שכן על מנת שפלוני יוכל לזכות בקצבה, עליו להיכנס לגדר ההסדר הספציפי, היינו: להיות מוגן על ידי השיטה הנדונה.

גיל הזכאות

חשיבותו של תנאי גיל הזכאות בכך שהוא קובע גם את תחילת הזכאות וגם משך הזכאות.

בשנים האחרונות המגמה בעולם בעניין שלפנינו היתה בכיוון הורדת הגיל שבו מתחילה הזכאות, וכיום ברוב המקרים הזכאות מתחילה בין הגילים 65-60. עם זאת, גיל פתיחת הזכאות לקצבת הזקנה הוסיף לשמש נושא חשוב של המדיניות הסוציאלית בשנות ה-70 וה-80, דבר שהתבטא בלחצים מצד הציבור במדינות שונות להוריד את גיל הזכאות. מגמה הפוכה – להעלאות גיל הזכאות – היא נדירה ביותר. כך, למשל, ארצות הברית היא אחת מהמדינות המתקדמות המעטות אשר החליטה להעלות גיל זה מ-65 שנים ל-67 שנים החל משנת 2027.

ללחצים להורדת גיל הזכאות יכולות להיות סיבות שונות. כך, למשל, ייתכן שהעובדים המבוגרים לא יהיו מרוצים מעבודתם לפני הגיעם לגיל הנקוב בחוק: אחרים יוכחו לדעת שמחמת נכות או עייפות הם מתקשים לעמוד בדרישות פיסיות, להסתגל לשינויים טכנולוגיים או לעבור הסבה מקצועית. לבסוף, עובדים רבים אשר מאבדים את מקום עבודתם בגיל מתקדם מתקשים למצוא תעסוקה חילופית או שהם נאלצים להסכים לעבור לעבודה בתנאים פחות טובים. אין לשכוח, כי קביעת גיל הזכאות משפיעה הן על עלות השיטה והן על המשאבים הלאומיים של כוח האדם.

למעלה ממחצית המדינות קבועות גיל הזכאות זהה לגברים ונשים. ביתר המדינות נשים זכאיות לקצבת זקנה בגיל נמוך יותר מגברים, כשההפרש בין השניים הוא לרוב חמש שנים. עם זאת, במישור הבינלאומי קיימת המגמה לקבוע גיל פרישה זהה לגברים ולנשים. תוכניות לאומיות רבות מאפשרות פרישה מוקדמת על פי רצונו שח המבוטח, בדרך כלל חמש שנים לפני הגיל הסטטוטרי, במקרה כזה המבוטחים זוכים לקצבה מוקטנת.

תקופת האכשרה

תנאי שני לזכאות לקצבת זקנה הוא תנאי תקופת האכשרה, הדורש מהסובייקט המוגן השלמת פרק זמן מסוים, הנקוב בחוק, לפני הגיעו לגיל הזקנה. תנאי גיל הזקנה ותנאי תקופת האכשרה הם שני תנאי הזכאות העיקריים בתחום.

תנאי תקופת האכשרה אשר נולד עם התגבשותה של תפישת הביטוח הסוציאלי, מוכר ונהוג כמעט בעולם כולו. ב-12 מדינות (רובן מדינות ממזרח-אירופה וכן ארגנטינה, בלגיה, לבנון, מאלי, סין העממית וקובה) הדרישה מתייחסת לתקופה של עבודה או של שירות, ואילו ב-12 מדינות אחרות תובע החוק תקופה מוגדרת של תושבות (מדינות אלה הן: אוסטרליה, איסלנד, דנמרק, שבה דרוש גם תנאי של אזרחות, הונג-קונג, לוקסמבורג, שבה החוק מציב תנאי אלטרנטיבי – תושבות או תשלום דמי-ביטוח, מאוריצינוס, ניו-זילנד, סיישל, ברמודה, פינלנד, קנדה ושוודיה (כשבארבע האחרונות מתייחס תנאי תושבות לתוכנית האוניברסאלית בלבד).

ברוב המדינות מגדיר החוק את הוותק הדרוש במספר שנים או חודשים, ואילו במדינות אחדות דרוש מספר של רבעונים. אורכה של תקופת האכשרה הדרושה לקבלת קצבת זיקנה מלאה הוא לפעמים רב עד מאוד. תנאי זה מכביד על המבוטחים הקשישים, מצמצם את חוג הזכאות ומפחית את יעילות ההגנה.

כך, מדובר על 45 שנה לגברים ו-40 שנה לנשים בבלגיה, 40 שנה באסילנד, בדנמרק, בלוקסמבורג, בנורבגיה, בפינלנד ובצרפת. 35 שנה באוסטריה, 30 שנה באורוגוואי.

באשר לגמלה להבטחת הכנסה, לפי סעיף 2(ב) לחוק הבטחת הכנסה, תנאי זכאות לגמלה זו לגבי כל אדם שאינו מקבל קצבת זקנה, קצבת שאירים או קצבת נכות עקב פגיעה בעבודה, הוא – "שהתובע היה תושב ישראל עשרים וארבעה חודשים רצופים בתכוף לפני הגשת תביעתו".

לפי סעיף 127 לחוק "תקופת האכשרה המזכה לגמלת סיעוד היא 12 חודשים רצופים בתכוף לפני הגשת התביעה לגמלה".

בביטוח הזקנה ובביטוח סיעוד דרוש ותק מסוים כמבוטח, ואילו בעניין הבטחת הכנסה – ותק בתור תושב, כשגם הגמלה להבטחת הכנסה וגם גמלת הסיעוד ניתנות, בין היתר, לקשישים בתור קשישים.

הדגם הישראלי עשוי לשמש מעין תחנת ביניים בין המדינות שבהן דרושה תקופת אכשרה אורכת יחסית לבין המדינות שבהן החוק מסתפק בתקופת אכשרה קצרה-יחסית.

תאונות עבודה

תאונת עבודה היא תוצאה ישירה של אירוע פתאומי בעבודה, שניתן לומר במדויק היכן אירע, ולציין תאריך, שעת האירוע ואת הגורמים שהובילו לתאונה.

תאונות עבודה נפוצות

  1. פגיעות בגפיים (ידיים או רגליים) עקב נפילה במקום העבודה.
  2. "תאונות דרכים – עבודה". תאונות דרכים בדרך אל העבודה או ממנה, או עקב נסיעה במהלך העבודה.
  3. פגיעות רב מערכתיות (פגיעות במספר איברים) עקב נפילת מגובה רב.
  4. קטיעות, כוויות, חתכים ושברים בחלקי גוף שונים.
  5. תאונת עבודה שתוצאותיה פגיעה נפשית: כאשר עקב תאונת העבודה נוצרה פגיעה נפשית (לדוגמא: קופאי שנשדד בעבודתו, הוכה קשות וחזר לאיתנו מבחינה פיזית, אך נותר סובל פגיעה נפשית).
  6. פגיעה נפשית כתוצאה מהפגיעה הגופנית: עקב תאונת העבודה שבה נפגע העובד הפיזית,חלה גם הידרדרות במצבו הנפשי. הפגיעה הנפשית יכולה להופיע גם כעבור מספר חודשים עד שנים לאחר הפגיעה הפיזית (לדוגמא: עובד שידיו נקטעו עקב תאונת עבודה, וכתוצאה מהנכות חלה עם הזמן הידרדרות גם במצבו הנפשי).

ניתן לחלק את תאונות העבודה לשתי קבוצות עיקריות:

  1. תאונת עבודה שאינה מצריכה בירור רפואי ועובדתי מקיף – בתאונה מסוג זה, ניתן להוכיח, ללא בירור רפואי ועובדתי מעמיק, כי מדובר בתאונת עבודה. לדוגמא: נגר שנקטעה אצבעו בנגריה, עובד שהחליק במדרגות המפעל ושבר קרסלו, טבח שנכווה מתבשיל רותח ועוד.
  2. תאונת עבודה המצריכה בירור רפואי ועובדתי מקיף – בתאונה מסוג זה, יהיה צורך לבצע בירור מעמיק, כדי שניתן יהיה לקבוע, אם קיים קשר הדוק בין הפגיעה לבין העבודה. לדוגמא: עובד שנפגע מהתקף לב, אירוע מוחי, פגיעה נפשית, סוכרת וכדומה.

בשני המקרים, על מנת לקבל פיצוי כספי בגין תאונת עבודה, יהיה עליך לבצע את הפעולות הבאות:

  1. לפנות לקבלת טיפול רפואי מייד ובסמוך לאירוע עצמו, ולא יאוחר מ-72 שעות מהמועד בו התרחש (למעט במקרים חריגים).
  2. להוכיח כי הפגיעה נגרמה בשל אירוע הקשור באופן ברור לעבודתך.

בתאונת עבודה המצריכה בירור רפואי ועובדתי מקיף – תהליך ההוכחה קפדני יותר

בפגיעה כגון התקף לב ואירוע מוחי, יהיה קשה יותר להוכיח כי הפגיעה חלקה עקב ובשל העבודה. המוסד המטפל בבקשה לפיצויים יוכל לטעון כי הפגיעה אינה קשורה לעבודה ומקורה בגורמים אחרים, ולכן לא מגיעים לנפגע פיצויים עקב "פגיעה בעבודה".

כך, למשל, במקרה של התקף הלב אמנם חל בזמן שהנפגע שהה בעבודתו, אולם עובדה זו אינה מהווה הוכחה שהפגיעה אירעה עקב ובשל העבודה.

על מנת לקבל פיצוי כספי יהיה על הנפגע להוכיח שהפגיעה אירעה עקב העבודה, ואיננה תוצאה של גורמים אחרים שאינם קשורים לעבודה.

שאלות חשובות

כיצד תשפר את סיכוייך לקבלת פיצוי כספי עקב תאונת עבודה?

  1. דווח לצוות הרפואי על הקשר שבין נסיבות הפגיעה לעבודתך

בפנייה לטיפול רפואי, יש לציין פני הצוות הרפואי כי הפגיעה נגרמה עקב עבודתך (לדוגמא: נמרוד התלונן בפני הרופא כי חש כאבים בחזהו שעות אחדות לאחר שראה את גופת חברו, שנהרג בשריפה אשר פרצה במקום העבודה).

  1. הקפד על אמינות ודיוק בכל שלבי הדיווח

התיאור לגבי נסיבות פגיעתך, חייב להיות אמין ומדויק בכל הדיווחים שתמסור במהלך הטיפול בנושא. למשל: בתעודות חדר מיון, בביקורים אצל הרופא, בחקירת הביטוח הלאומי, בטופסי הבקשה לפיצויים וכו'. הבדלי גרסאות ואי דיוקים הנוגעים לתאריך הפגיעה, שעת הפגיעה או נסיבות האירוע, עלולים להוביל לכך שהפגיעה לא תוכר כתאונת עבודה, ובקשתך לפיצוי כספי תידחה. מכאן שיש חשיבות רבה לדיוק ולמסירת גרסה אחידה "לכל אורך הדרך", במסירת פרטי ונסיבות הפכיעה.

מי זכאי לפיצוי כספי?

עובד שהצליח להוכיח כי נפגע בתאונת עבודה, וכן גם התלויים בעובד שנפטר עקב תאונת עבודה (אלמן, יתומים, הורים ובני משפחה אחרים בנסיבות מיוחדות), זכאים לקבלת פיצוי כספי מהמדינה.

תאונת עבודה היא פגיעה שנגרמה לעובד עקב ובשל העבודה, כולל תאונת דרכים שאירעה בעבודה, בדרך אל העבודה, או ממנה.

כדי להגיש בקשה לפיצויים עקב תאונת עבודה, יש לוודא כי הפגיעה התרחשה בעקבות אירוע הקשור לעבודה, קשר הדוק, ברור וחד משמעי. באירוע כזה ניתן יהיה לציין במדויק את מועד ההתרחשות ואת הנסיבות שהובילו לפגיעה.

בפגיעות המצריכות בירור רפואי ועובדתי מעמיק (כגון: התקף לב, אירוע מוחי ועוד) יקשה עליך להוכיח כי הפגיעה אירעה עקב העבודה, ולא נבעה מגורמים אחרים, כגון: מצב בריאותי קודם או בעיות תורשתיות. עליך לשלול גורמים אלה, ובכך לשפר את הסיכויים שפגיעתך תוכר כתאונת עבודה.

כללי הדיווח על תאונת עבודה

  1. יש לגשת לטיפול רפואי מייד ובסמוך למועד הפגיעה, ולא יאוחר מ- 72 שעות ממועד הפגיעה.
  2. יש לציין בפני הצוות הרפואי כי מדובר בתאונת עבודה וכי הפגיעה אירעה עקב העבודה.
  3. יש להימנע מהבדלי גרסאות: הדיווח על נסיבות האירוע חייב להיות אמין ומדויק בכל הדיווחים שמוסר הנפגע.

יצירת קשר עם המוסד

ניתן ליצור קשר עם המוסד לביטוח לאומי בדרכים הבאות:

  1. דרך המוקד הטלפונים באחד מן המספרים הבאים: 6050* או 04-8812345
  2. דרך אתר האינטרנט בכתובת: gov.il
  3. באחד מן הסניפים של המוסד לביטוח לאומי בפריסה ארצית (חשוב לדעת: את השירות ניתן לקבל רק בסניף הנמצא במקום מגורכם).

שעות פתיחת הסניפים של ביטוח לאומי

קרנות של המוסד לביטוח לאומי